פסק-דין בתיק ע"ר 1918-04-13

ההליך :

1.         הערעור הוא על פסק דין של כב' השופטת ישראלה קראי-גירון, כרשמת (להלן: כב' הרשמת ) בתיק פש"ר 28576-12-09 מיום 11/2/13, אשר קבעה כי מדובר בחייב שאינו מקיים חובותיו בהליך פשיטת הרגל, ומתנהל שלא בתום לב, ולכן אין מקום להמשיך בהליך בתיק זה על פי בקשתו.

            במסגרת אותה החלטה מחקה כב' הרשמת את בקשת המערער לכינוס נושים, וחייבה את המערער בהוצאות בסך של 7,500 ש"ח.

2.         הערעור כאן הוגש ב-2/4/13, וזאת מאחר שהמערער (להלן: המערער או החייב ) סבר כי מדובר בפסק דין של רשם בית משפט המחוזי, וכי הסמכות נתונה לבית המשפט העליון. כמו כן שילם המערער שם אגרה. לאחר שהודע למערער כי הערעור לא התקבל בבית המשפט העליון וכי הסמכות נתונה לבית המשפט המחוזי, הגיש המערער את הערעור דנן.

            יחד עם הגשת הערעור הגיש המערער בקשה לעיכוב ביצוע חלוקת הכספים המופקדים בקופת הכינוס, וכן ביקש למנוע העברת הכספים לידי בעלי תפקיד.

            הבקשה באה בעקבות החלטת כב' הרשמת ביום 25/2/13 להעביר את הכספים שהצטברו בקופת הכינוס לידי בעלי תפקיד בתיק.

בקשות מוקדמות :

3.         בתיק זה היו בין היתר בקשות חוזרות הן בנוגע למועד תשלום האגרה והן בהתייחס לבקשה לעיכוב ביצוע, לרבות שלב מיצוי הליך הערעור. לפיכך אתייחס ואפרט את סדר הדברים, ככול שנדרש כאן.

4.         הבקשה לעיכוב הליכים הובאה לדיון בפניי, כמו גם הערעור עצמו, עוד קודם להסדרת נושא האגרה. המבקש עתר לדחיית מועד תשלום האגרה עד לאחר החזרת הסכום לידיו מבית המשפט העליון.

5.         בהחלטה שניתנה על ידי ביום 4/4/13 הוריתי על תשלום האגרה מידית (עד ליום 8/4/13), וכן על הפקדה בקופת הכינוס כתנאי לדיון בבקשת העיכוב, סכום של 60,000 ש"ח.

            יצוין כי בהחלטה מקבילה שניתנה על ידי כב' הרשמת תמר שרון-נתנאל, הדנה ככלל בבקשות לפטור מאגרה, נעתרה כב' הרשמת נתנאל-שרון לבקשת המערער לדחות את מועד תשלום האגרה (החלטה מאותו יום 4/4/13 - במקביל להחלטתי).

            משהובא לידיעת כב' הרשמת נתנאל-שרון כי נושא מועד תשלום האגרה הובא לדיון בפני, במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע וניתנה החלטה המורה על תשלום האגרה, ביטלה החלטתה בסמוך לאותו מועד (4/4/13).

            הפועל היוצא מן האמור, שכאשר חזרתי ודנתי בבקשה לעיון חוזר בשאלת הפקדת הערובה, הייתה החלטה יחידה בנושא מועד תשלום האגרה, וזו ההחלטה שניתנה על ידי.

            במועד בו חזר בית המשפט לדון בבקשת עיכוב הביצוע, כבר שולמה האגרה המתחייבת, ואולם הערובה לא הופקדה. מן הטעם האמור, לא חזרתי לדון בבקשת עיכוב הביצוע.

6.         על ההחלטות שניתנו על ידי הוגשו בקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"א 2871/13), שנדחו (ראה החלטות מיום 1/5/13 ומיום 7/5/13, כב' השופט א' רובינשטיין).

7.         מאחר שסברתי תחילה כי המערער העמיד את הערעור בשאלת עיכוב ביצוע חלוקת הכספים המופקדים - כספים שנדרשו למערער לצורך מימוש הצעת הסדר הנושים שביקש (ראה סעיף 4 לבקשת העיכוב) - סברתי, שעם דחיית בקשת העיכוב מתייתר הצורך לדון  בערעור, ולכן הוריתי ביום 13/5/13 על סגירת התיק. לאחר שהמערער הבהיר כי הוא עומד על ערעור הרשם בנוגע לפסק הדין שניתן על ידי כב' הרשמת, גם בנוגע לעצם דחיית בקשתו כפושט רגל, נקבע הערעור לדיון, בהחלטה שניתנה ביום 29/5/13.

            בקשת המבקש לפסילת מותב, נדחתה בהחלטה שניתנה ביום 10/6/13. הדיון בערעור התקיים ביום 19/6/13, בנוכחות ב"כ הכונס הרשמי ובהעדרו של המנהל המיוחד, עו"ד עופר גבריאלי (להלן: המנהל המיוחד ), עקב צו מילואים.

            לאחר שנשמעו טענות בעלי הדין, בנוסף לטענותיהם בכתב (ב"כ הכונ"ר הציג בנוסף לעיקרי הטיעון, דוחות מטעם המנהל המיוחד), יש ליתן פסק דין בערעור.

הערעור :